פסיכולוגיה קוגניטיבית - זיכרון

היכר - צפייה בפריט והבנה האם אני מכירה אותו או לא. מבחן אמריקאי הוא מצב לא טבעי בחיים, אך הבחנה בין כן\לא היא דבר שקורה הרבה. - הגעה למקום והבנה האם אני מכירה אותו או לא. - הליכה בסופר- עוברת בין מוצרים ומנסה להיזכר האם הם היו ברשימה. - זיהוי פושעים במסדר זיהוי במשטרה. אחזור - שאלות פתוחות, מבקשים מאיתנו לשלוף את המידע באופן אקטיבי, לחפש אותו בראש שלנו ולשלוף אותו. בתור בני אדם אנו תמיד שולפים מידע מהזיכרון.

- הנסיין מונה פריט כלשהו בשלב 2, ועל הנבדק לומר מה היה הפריט שהיה לפניו או אחריו. • Serial Recall – מטלה המבקשת גם לזכור כמה שיותר פריטים וגם בסדר הנכון (בדומה לאופן בו אנו שולפים סיפור/נרטיב). • Paired-associates Recall - לזכור צמדים של פריטים (מדמה את היכולת שליפה של פרצוף-שם למשל). • Free Recall of Auto bio info – מטלה מסוג של Free Recall אך שהמידע הינו אוטוביוגרפי או נרטיבי.

קיימת מטלה נוספת בסגנון הזה: (paired associations or cued recall) במטלה הזו בשלב הלמידה לומדים צמדים של מילים. בשלב הבחינה יש מספר אפשרויות, למשל נותנים מילה וצריך לנסות להיזכר בצמד שלה. אנשים זוכרים את הצמדים ללא תלות בסדר שלהם, על אף שהם זוכרים מה הייתה המילה הראשונה ומה השנייה. • Probed recall- הנסיין מונה פריט כלשהו בשלב 2, ועל הנבדק לומר מה היה הפריט שהיה לפניו או אחריו.

שאילת הנבדקים באופן עקיף ולא ישיר. מגלים פעמים רבות כי המידע כן נמצא אך ישנה בעיה בשליפה. כאשר ההבדל המרכזי בין מטלות עקיפות לישירות הוא, שמטלות זיכרון עקיפות הן דומות יותר לאופן שבו אנשים מקבלים מידע ביומיום. 1) דוגמא בולטת לכך היא מטלת פריימינג. אפשר לבדוק את הזיכרון של הנבדקים באופן זה שנותנים להם את רשימת המילים בהקשר אחר, לא נאמר להם כי בוחנים את הזיכרון שלהם. 2) Lexical decision- הנבדקים מקבלים מילים זרות או הברות תפל והם צריכים להחליט האם זו מילה אמיתית או לא. 3) Perceptual identification- הנבדקים מקבלים גרסה "גרועה" של מילה או תמונה והנבדק צריך לזהות אותה.

ידוע שחזרות על החומר הנלמד משפרות את הביצוע במטלות זיכרון. אבל, עם הזמן הבינו שלא מספיק רק לחזור על המילה, ושגם הכוונה היא חשובה (Thorndike, 1932). בהמשך הבינו שכוונה היא אינה הפקטור החשוב ביותר (Craik & Lockhart, 1972) אלא הדבר החשוב ביותר הוא עומק העיבוד (Hyde and Jenkins, 1973).

1. למידה מבנית: למידת מילים באמצעות התמקדות במאפיינים התפיסתיים כמו הפונט או גודל האותיות. 2. למידה פונטית: התמקדות בצליל הנשמע של המילה. 3. למידה סמנטית: עיבוד תוך התמקדות באסוציאציות, התמקדות במשמעות המילים.

1. למידה מבנית: למידת מילים באמצעות התמקדות במאפיינים התפיסתיים כמו הפונט או גודל האותיות. 2. למידה פונטית: התמקדות בצליל הנשמע של המילה. 3. למידה סמנטית: עיבוד תוך התמקדות באסוציאציות, התמקדות במשמעות המילים.

קרייג ולוקהארט השכילו רק על האופן בו אנו מקודדים את המידע, והרי מובן שאופן הקידוד הוא משמעותי לאופן בו נזכור את המידע. באותה העת, הבינו כי חשוב לדעת ולהבין מה קורה אחרי הקידוד הראשוני: איך אנחנו מקבצים פריטים ביחד, איך אנחנו מארגנים פריטי מידע בזיכרון. טליה מוסיפה שחשוב לדעת על הקשר שבין הקידוד לשליפה. כדי להצליח לשלוף מידע, חשוב לא רק האופן בו קודדנו אותו, אלא גם סוג רמזי השליפה בהם השתמשנו בכדי לשלוף את המידע. אם יש לנו רמזי שליפה תפיסתיים/ פונולוגיים, אז יהיה לנו טוב יותר אם קודדנו את המידע באופן מתאים.

אנחנו זוכרים טוב יותר כאשר החזרות שבין אותם פריטים הן מרווחות. הסיבה לכך היא שכשאנחנו לומדים את אותו המידע בצורה מרווחת הוא נלמד בהקשרים שונים וכך יש לנו יותר סיכוי לשלוף את המידע. הסבר נוסף הוא שבפעם השנייה שאנשים נחשפים למידע (אם לא עבר יותר מידי זמן), אז הם משקיעים פחות בלמידה.

אנחנו זוכרים טוב יותר כשהחשיפה החוזרת לחומר היא לא חשיפה נוספת של למידה, אלא חשיפה נוספת של מבחן.