פסיכולוגיה קוגניטיבית - זיכרון

דמיון פונולוגי מפריע למידע להישמר בזיכרון לטווח קצר. זה מה שתומך בטענה שלפיה המידע בזיכרון לטווח הקצר מקודד ע"פ המאפיינים הפונולוגיים שלו. • ביקורות: 1) אין הוכחה שרק דמיון פונולוגי מפריע לשליפה- ייתכן שקורה גם עיבוד סמנטי שמפריע. 2) אין הפרדה בין זיכרון לטווח-קצר וזיכרון לטווח-ארוך- בחנו פה רק את הטווח הקצר.

• זיכרון לטווח קצר- קידוד אקוסטי\פונולוגי (על פי צליל). • זיכרון לטווח ארוך- קידוד סמנטי (על פי משמעות).

מצאו שככל שהדמיון הפונולוגי גבוה יותר אז יש יותר טעויות, וכי דמיון סמנטי לא משפיע על השליפה מהזיכרון לטווח קצר. בזיכרון טווח ארוך הסמנטיקה מהווה חיסרון מאחר והמילים דווקא מפריעות זו לזו, דורסות את המקום אחת של השנייה.

דעיכה שתומכת ברעיון של המודל המודאלי- ככל שההסחה ארוכה יותר נראה פחות ופחות זיכרון. - כשאין הסחה נבדקים זוכרים את האותיות (כמעט כולן) לפי הסדר. ואפשר לראות שהמידע דועך. דעיכה שתומכת ברעיון של המודל המודאלי- ככל שההסחה ארוכה יותר נראה פחות ופחות זיכרון. - כשאין הסחה נבדקים זוכרים את האותיות (כמעט כולן) לפי הסדר. ואפשר לראות שהמידע דועך. דעיכה שתומכת ברעיון של המודל המודאלי- ככל שההסחה ארוכה יותר נראה פחות ופחות זיכרון. - כשאין הסחה נבדקים זוכרים את האותיות (כמעט כולן) לפי הסדר. ואפשר לראות שהמידע דועך. - מה שעשו בניסוי הזה [כמו בהרבה ניסויים]: הניסיונות הראשונים של הניסוי לא נכנסו לניתוח הנתונים כיוון שהתייחסו אליהן כסוג של אימון, ולכן התוצאות לא כוללות את לפחות השלשה הראשונה שהנבדקים למדו. - השכחה היא לא פונקציה של זמן אלא של ההפרעה שהייתה, במקרה הזה- של הדברים הקודמים שלמדנו. הממצא הזה של דפוס השכחה של השלשה הראשונה הוא מנוגד למודל המודאלי, וההסבר החלופי הוא ששכחה קורית בגלל הפרעה ולא בגלל דעיכה.

עקומת המיקום הסדרתי. אפקט לא ליניארי מהווה ממצא התומך ברעיון שבאפקט הראשונות והאחרונות קורים שני דברים שונים אחד מהשני.

שאפקט הראשונות נובע משמירה של מידע בזיכרון לטווח ארוך ושאפקט האחרונות נובע משמירת מידע בזיכרון לטווח קצר.

בניסוי של שליפה תמיד נותנים מספר רשימות: למידה-מבחן, למידה-מבחן. בסוף הניסוי לפני שהנבדקים הולכים, מבקשים מהם לשלוף כמה שיותר מילים מכל הרשימות. במצב זה רואים את אפקט האחרונות: נבדקים זוכרים הכי טוב מילים שהיו ברשימות האחרונות. אי אפשר לומר שזה בגלל שהמילים נמצאות בזיכרון לטווח קצר, כי דיברנו עם הנבדקים, עברו כמה דקות, ועדיין- הם שולפים את המילים האלו הכי טוב. בעצם, מתנגדי המודל המודאלי אומרים שאם אפקט האחרונות קיים גם בזיכרון לטווח ארוך וגם בזיכרון לטווח קצר, אז אין הבדל ביניהם, ולכן לא קיים "זיכרון לטווח קצר". בתמונה המצורפת מטה, ניתן לראות באופן גרפי שלושה תנאים של מטלות שליפה (צד שמאל), והאם אפקט האחרונות קיים או לא (צד ימין): 1. בתנאי של שליפה מיידית: אפקט האחרונות קיים 2. בתנאי של שליפה בדיליי: האפקט לא קיים 3. בתנאי של מטלות הסחה מתמשכות: קיים

מסבירה את אפקט האחרונות (ארוך הטווח וגם את קצר הטווח) במונחים של הקשר: אנחנו זוכרים טוב יותר את הפריטים האחרונים מפני שההקשר הפנימי שלנו בזמן המבחן דומה יותר להקשר שהיינו בו בעת הלימוד של הפריטים האחרונים. מדובר בדמיון יחסי ולא מוחלט: ההקשר הפנימי בזמן הבחינה קרוב להקשר הפנימי שהיינו בו בעת לימוד הפריטים האחרונים, יותר מאשר ההקשר הפנימי שהיינו בו בעת לימוד הפריטים הראשונים.

: בקצה הראשון, זוכרים את הפריטים טוב כי הם נכנסים למאגר הזיכרון לטווח ארוך. ובקצה השני, הפריטים נמצאים במאגר הזיכרון לטווח קצר: הם עדיין נמצאים באקטיבציה, מהדהדים לנו בראש, ואנחנו פשוט פורקים אותם. עדות נוספת לכך שהפריטים נמצאים בטווח קצר היא שהפריטים הראשונים שאנחנו שולפים הם האחרונים ברשימה: הם נמצאים באקטיבציה וממש צריך לפרוק אותם. ניתן לראות שהאפקט הוא מאוד איתן: לא משנה כמה מילים יש ברשימה, הזיכרון של הפריטים האחרונים תמיד טוב יותר משל הראשונים, ושל הראשונים תמיד טוב יותר משל האמצעיים.