מנהיגות בארגונים - בן גוריון

על מנת להשיג הבנה והסכמה לגבי הדברים שצריך לבצע וכיצד לעשות זאת, ועל מנת להמריץ יחידים וקבוצות להגשים מטרות משותפות

סמכות- הרשאה. הלגיטימציה הפורמאלית הניתנת בארגונים לפרטים מסוימים ומתוך עצם קבלתה הם יכולים להפעיל אנשים שאין להם סמכות כזו מטעם הארגון. לדוגמא: מנהל בארגון. כוח- שליטה או נגישות למשאבים פיזיים או אינפורמטיביים, שככל שנדירותם או מידת ההרס הטמונה ב"שחרורם" גדולים יותר, כן קיים לגביהם ייחוס של כוח רב יותר. לדוגמא: טבח או אפסנאי בצבא. השפעה- היכולת להניע אנשים לעשות את רצונותיך, לעיתים באותה מידת התלהבות בה הם עושים את רצונם שלהם, מבלי להזדקק לסמכות או לכוח במובן שתואר לעיל.

אדם זלזניק כתב ב1977 את המאמר "מנהלים ומנהיגים האם הם שונים?" ושם הוא מציין שתי טענות: 1. ניהול ומנהיגות לא יכולים להתקיים באדם יחיד. 2. למנהיגים ומנהלים יש ערכים שונים- • מנהלים- בעלי ערכים המתקשרים ליציבות, סדר ויעילות. עוסקים באיך הדברים צריכים להיעשות, ואיך ניתן להגביר את יעילות עובדיהם. יש להם סמכות-הרשאה שהארגון נותן לנו. • מנהיגים- בעלי ערכים המתקשרים לגמישות, חדשנות והסתגלות. מנהיגים עוסקים במה משמעות הדברים אותם צריכים לעשות. מנסים להביא את המונהגים להבין את. המשמעות ולהסכים על הדברים החשובים אשר צריכים להיעשות. מנהיגים הם נדירים, ולרוב הם "נולדים פעמיים" כתוצאה מטריגר של מפגש עם חונך. מנהיג חייב שיהיו לו מונהגים. מנהלים הם נפוצים, יש יותר מנהלים בעולם.

What Leaders Really Do? מה מנהיגים באמת עושים? (קוטר 1990) גם מנהלים וגם מנהיגים מעורבים בהחלטות לגבי מה עובדים צריכים לעשות, עם זאת: 1. מנהיגות חזקה יכולה לפגוע בסדר וביציבות. 2. מנהל חזק יכול להפחית לקיחת סיכונים וחדשנות. לפיכך הארגון זקוק גם לתהליכים "ניהוליים" וגם לתהליכים "מנהיגותיים".

היתרון של מודל זה לעומת תיאוריות אחרות הוא שהמודל מבוסס על תצפיות, על מה באמת המנהלים עושים ולא רק בתיאוריה מה המנהלים צריכים לעשות.

תפקידים בין אישיים - סמל, מקשר, מנהיג תפקידי יידוע - מנטר, מפיץ ידע, דובר תפקידי החלטה - יזם, מכבה שרפות, מקצה משאבים, נושא ונותן. היתרון של מודל זה לעומת תיאוריות אחרות הוא שהמודל מבוסס על תצפיות, על מה באמת המנהלים עושים ולא רק בתיאוריה מה המנהלים צריכים לעשות. עפ"י מינצברג- "מנהלים חייבים ליצור מוטיבציה ולעודד מונהגים, ובדרך כלשהי ליישב בין צרכיהם למטרות הארגון". מנהל שיש תחתיו עובדים חייב לחבר אותם למטרת הארגון. "השפעתו של המנהל משתקפת באופן הברור ביותר בתפקיד המנהיג. הסמכות הפורמאלית מאפשרת להם כוח פוטנציאלי רב. המנהיגות קובעת במידה רבה עד כמה פוטנציאל זה יוגשם". היותך מנהיג המחבר את האנשים לא דרך הסמכות והכוח אלא דרך המטרה זה מה שקובע אם אתה מנהל טוב. במילים אחרות מנהיג טוב הוא מנהל טוב. כל אדם שמוביל אנשים אחרים הוא מנהיג ולרוב ככל שאנשים הם מנהיגים איכותיים יותר כך הם גם מנהלים טובים יותר.

הגישה מדגישה תכונות מנהיגות המייחדות יחידים משאר בני האדם. תכונות אלו כללו בין השאר: אינטליגנציה, אישיות ומאפיינים פיזיים. המחקר במחצית הראשונה של המאה ה-20 התמקד בקשר שבין תכונות לאפקטיביות של מנהיג. ביקורות על גישת התכונות- 1) לא נמצאה אפילו תכונה אחת שנמצאת בוודאות אצל כל המנהיגים. 2) הגישה מוכוונת מנהיג ומתעלמת מהסביבה או ממונהגים. 3) אין התייחסות למשתנים מתנים או מתווכים. 4) מתייחס לתכונות נפרדות ולא לפרופילים.