התפתחותית-454

תשובה 4 היא הנכונה. תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה בנויה משלבים, כאשר בכל אחד מהם מתרחש שינוי איכותי ביכולותיו הקוגניטיביות של הילד. בכל שלב הילד רוכש יכולות חדשות הנסמכות על היכולות שרכש קודם, ולא ניתן לדלג על שלב או לעבור אותם בסדר שונה. התיאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון מתארת את מהלך החיים כרצף של שמונה שלבים, שכל אחד מהם מתאפיין בקונפליקט מרכזי אחר עמו האדם מתמודד. התמודדות מוצלחת עם שלב אחד תצייד את האדם בכלים להתמודדות טובה יותר בבא אחריו. תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית של פרויד בנויה גם היא משלבים, אשר עוסקים בדרכים השונות בהן הילד מספק את דחפיו היצריים לאורך ההתפתחות. תיאוריית הלמידה החברתית מקורה בגישה ההתנהגותית. התיאוריה מדגישה שינוי התפתחותי בהתנהגות אשר מושפע מחיקוי (Modeling) וחיזוקים מהסביבה. שינויי התנהגות אלה ממשיכים להתעצב לכל אורך החיים כתוצר של חשיפה למודלים, ולכן זו אינה תיאוריה של שלבים כי אם תיאוריה של התפתחות רציפה.

תשובה 2 היא הנכונה. התפתחות מוגדרת כטרנספורמציה איכותית, שינוי המתבטא בארגון ההתנהגות מחדש סביב כישורים חדשים, כאשר השינוי נע לעבר רמת מורכבות גבוהה יותר מקודמתה. לכן מסיחים 1, 3 ו-4 הינם חלקים מהותיים בהגדרתה של התפתחות, כלומר אינם התשובה הנכונה לשאלה. לעומת זאת, גדילה פיזית אינה חלק בלתי נפרד מהתפתחות. ניתן לדבר על התפתחות רגשית, מוסרית, שפתית וכו'- כולם סוגים של התפתחות שאינם כרוכים בשינוי פיזי.

תשובה 4 היא הנכונה. מחווה סימלית מוגדרת כמחווה המייצגת במישרין פעולה או אובייקט. היכולת לביצוע מחווה סמלית מופיעה בגילאי 18‎‎-12 חודשים והיא המתקדמת ביותר מבין המחוות. מסיח 1 אינו נכון מאחר והמחווה המתוארת הינה מחוות תקשורת פשוטה (communicative gesture). מחוות מוקדמות אלה מלוות לפעמים בהגיות, למשל כאשר תינוק מצביע על משחק שאינו מגיע אליו ומייבב. מסיח 2 אינו נכון מאחר והוא ההגדרה למחווה חברתית מוסכמת (conventional social gestures) כמו נפנוף לשלום. על אף שהיא נושאת משמעות, היא אינה מייצגת או מסמלת במישרין פעולה או אובייקט. מסיח 3 אינו נכון גם הוא מאחר והוא ההגדרה למחווה אינסטרומנטלית (instrumental gesture), המשחזרת חלק מהפעולה. מחוות אלה כוללות ייצוג ישיר יותר,ללא שימוש באובייקטים, כגון הושטת ידיים כבקשה לחיבוק.

תשובה 2 היא הנכונה. במהלך תהליך למידת אוצר המילים מתרחשות שגיאות קיטוע (segmentation)- טעויות בזיהוי הגבולות בין מילים במשפט, המתרחשות מכיוון שהילד אינו לומד מילים בנפרד, אלא צריך לחלץ אותן מתוך משפטים, מסיח 1. שגיאה נוספת בתהליך למידת מילים מוקדמות היא צמצום יתר (under extension)- הילד מייחס למילה משמעות צרה מדי (למשל, משתמש במילה פרי רק כדי לציין בננה), מסיח 3. ניגוד לקסיקלי (lexical contrast)- היא טעות נוספת שילדים עושים במהלך תהליך למידת מילים. טעות זו נובע מכך שילדים נוטים להניח שמילים לא מוכרות אינן מסמנות דברים שכבר יש להם תווית. הילד בעצם מניח שלא ייתכנו שתי מילים שיש להן אותה משמעות. הסדרות יתר (overregularization)- הן טעויות הנובעות מכך שהילד מתחיל להחיל צורות סדירות גם על שמות עצמם ופעלים חריגים. עם זאת, טעויות מסוג זה אינן מהוות חלק מתהליך למידת אוצר המילים אלא מכשול בתהליך למידת הכללים הדקדוקיים ולכן הכתוב במסיח 2 שגוי, והוא התשובה הנכונה.

תשובה 2 היא הנכונה. צורנים דקדוקיים הם יחידות לשוניות שאין להן משמעות כשלעצמן, אך הן משנות את המשמעות של מילים: תחיליות, סופיות, פעלי עזר, הטיות, מילות יחס ועוד. הסדר שבו רוכשים פעוטות צורנים דקדוקיים אינו קשור לתכיפות שבה הם שומעים אותם, מסיח 1. נראה כי שלושה גורמים שולטים בסדר הרכישה: המורכבות המבנית והדקדוקית- צורנים שיוצרים את השינוי הפשוט ביותר במבנה נלמדים קודם (על כן תשובה 2 היא הנכונה); המורכבות הסמנטית- רעיונות פשוטים סמנטית, כמו למידת הווה,ילמדו קודם לפעלים בגוף שלישי; התכונות הפונולוגיות- צורנים שקל להבחין בהם, כמו הברות שלמות או מודגשות, נלמדים קודם. מסיח 3 אינו נכון מאחר ומידת החשיפה אליהם כיחידות נפרדות אינה מתפקדת כגורם המשפיע על סדר הרכישה. מסיח 4 שגוי גם כן מאחר וכאמור, קיימת חשיבות לגורמים שונים בשפה המשפיעים על סדר הרכישה של הצורנים אצל ילדים.

שובה 2 היא הנכונה. מרגע שפעוטות מבודדים מילה כראוי הם טועים רק לעיתים רחוקות במשמעותה. קיימות שתי שגיאות סמנטיות (כלומר של משמעות) של פעוטות: צמצום יתר (under extension)- כאשר הילד מייחס למילה משמעות צרה מדי (למשל, משתמש במילה פרי רק כדי לציין בננה); הרחבת יתר (overextension)- כאשר הילד מייחס למילה משמעות רחבה מדי (למשל, משתמש במילה כלב כדי לציין כל בעל חיים הולך על ארבע). שגיאות של צמצום גלויות פחות משגיאות של הרחבה, משום שבהרחבה הילד ישתמש במילה בהרבה הקשרים שאינם מתאימים, בעוד שבצמצום הוא ישתמש במילה באופן מועט יחסית (על כן מסיח 1 ומסיח 3 אינם נכונים ותשובה 2 היא הנכונה). מסיח 4 שגוי מאחר וצמצום יתר הינו תופעה טבעית המתרחשת בקרב ילדים והיא אינה מושפעת מסוג דיבור כזה או אחר.

תשובה 2 היא הנכונה. התיאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון היא תיאוריה המתארת את מהלך החיים מינקות עד שיבה, כסדרה בת 8 שלבים, שבכל אחד מהם ניצב האדם בפני קונפליקט בין צרכיו האישיים לבין דרישות החברה. השלב האנאלי בתיאוריה זו מקביל לשלב האנאלי בתיאוריה הפסיכו-סקסואלית של פרויד, אך המטרות של השלב הינן שונות בשתי התיאוריות, מסיח 1. להבדיל מהתיאוריה של פרויד, בתיאוריה של אריקסון ההתמקדות אינה בסיפוק דחפים יצריים, אלא ביישוב קונפליקטים בין צרכים ביולוגיים פנימיים לבין דרישות וכוחות חברתיים. לפי אריקסון, חשיבות השלב היא בתוצאה הפנימית שהתינוק משיג, שהינה תחושת עצמאות, כאשר המשימה הפסיכולוגית העיקרית היא השגת אוטונומיה (autonomy), מסיח 2. לעומת אריקסון, פרויד איננו מתמקד באוטונומיה אלא בתחושת השליטה ובסוגיות הכרוכות בה (כמו יכולת שליטה על אחרים). מסיח 3 שגוי מאחר ובתיאוריית השלבים של אריקסון, שלב היוזמה לעומת אשמה הוא השלב הלוקומוטורי-גניטלי ולא השלב האנאלי. מאחר ומסיחים 1 ו-3 אינם נכונים, מסיח 4 שגוי גם הוא.

תשובה 3 היא הנכונה. מזג (טמפרמנט) הוא צירוף אישי של מאפייני התנהגות ראשוניים הניכרים באדם, כגון רמת פעילות, מצבי רוח ותגובתיות רגשית. מזג והתקשרות מושפעים זה מזה בכמה דרכים: המזג מסייע להגדיר את טיבו של הטיפול הרגיש - צרכיו של התינוק משתנים בהתאם למזגו וכאמור, מתן טיפול רגיש לתינוק מעלה את הסבירות להתקשרות בטוחה. כמו כן, תיאום או סתירה בין ההעדפות והכשרים של המטפל לבין מזג התינוק עלולים להביא להיקשרות לא-בטוחה. בנוסף, הבדלים בין תינוקות משפיעים על איכות הטיפול של ההורים ולפיכך על טיבה של ההתקשרות. על בסיס כל הדרכים הללו המלמדות על הקשר בין מזג והתקשרות, ניתן לקבוע כי תשובה 3 היא הנכונה. מסיח 1 אינו נכון. אומנם מחקרים מוקדמים בנושא הסתמכו במידה רבה על דיווחי הורים כמדד למזג היילוד, ונמתחה ביקורת על מחקרים אלה; אך מחקרים מאוחרים יותר הצליחו להראות ללא כל ספק כי קיימים הבדלי מזג בין תינוקות וכי מדידות מאפייני מזג אצל תינוקות בסוף השנה הראשונה הינן יציבות, ומיטיבות לנבא מה יקרה בגילאים מאוחרים יותר. מסיח 2 אינו נכון מאחר ומחקרים רבים מראים שיש התאמה גדולה יותר במזגם של תאומים זהים מונוזיגוטיים מאשר במזגם של תאומים דיזוגוטיים. מסיח 4 שגוי אף הוא מאחר וככל הנראה ישנם מספר גורמים ביולוגיים אך לא בהכרח גנטיים הקשורים להבדלי מזג. למשל, ניתן למצוא בקרב תינוקות מסוימים קצב פעימות לב ולחץ דם גבוהים יותר במצבים חדשים. כמו כן, נמצא קשר בין רמות גבוהות של קורטיזול, לבין דיווחי הורים שהתינוק מסתגל פחות ושלילי יותר מבחינה רגשית.

תשובה 3 היא הנכונה. הדפוס הכללי והנפוץ של מחקרים מראה כי שביעות הרצון של זוג נמצאת בשיא לפני הלידה של הילד הראשון, תשובה 3. שביעות הרצון מהנישואים נוטה לרדת לאחר לידת תינוק, מסיח 1 ונשארת ברמה נמוכה יותר, עד שהילד האחרון עוזב את הבית. מחקרי רוחב מראים בדרך כלל ששביעות הרצון מהנישואין גבוהה יותר בשנות הבגרות המאוחרת מאשר כאשר הילדים עדיין נמצאים בבית, מסיח 2. אופן חלוקת העבודה בין בני הזוג הוא אכן משתנה המשפיע על המידה בה הזוג נעשה לא מסופק. עם זאת, זה הוא איננו המשפיע הבלעדי וכן ישנה השפעה לשלב בחיים בו נמצא הזוג, כפי שהוצג קודם לכן, מסיח 4.

תשובה 1 היא הנכונה. המודל של מרסייה מציג 4 מצבי זהות (identity status) כאשר כל מצב משקף אופי של התמודדות עם נושא הזהות. גיבוש בטרם עת (Foreclosure)- שלב זה אינו מאופיין בחיפוש ומשבר אך נוצרת מחויבות. אנשים אלה עוסקים במקצוע והם בעלי אידיאולוגיות, אך לא הם בחרו במקצוע ובאידיאולוגיות אלו, על כן תשובה 1 היא הנכונה. מסיח 2 אינו נכון מאחר וגיבוש זהות מעוכב (Moratorium)- מתאר שלב בו אנשים עדיין מחפשים ומתלבטים, שוקלים באופן מודע אפשריות שונות, אך עדיין אין להם החלטה. מסיח 3 שגוי אף הוא מאחר ושלב הערפול בזהות (Identity Diffusion)- מאופיין בחוסר בחיפוש ולא נוצרת מחויבות. אנשים בשלב זה אינם בעלי כיוון תעסוקתי או אידיאולוגי. מסיח 4 שגוי גם כן מאחר ובשלב השגת זהות יציבה (Identity Achievement)- אנשים נמצאים אחרי שלב של קבלת החלטות וחיפוש והם עוסקים בפועל במקצוע שהם בחרו ובאידיאולוגיות שהגיעו אליהם אחרי החיפוש.