יחידה אינטגרטיבית 1

תשובה 4 היא הנכונה. הטעם אינו נקבע רק על-ידי החומר הנטעם, גם גנטיקה וניסיון משפיעים עליו. לדוגמה: אנשים נבדלים ברגישותם לטעם המר של קפאין וסכרין, ונראה שההבדל הזה הוא גנטי. תפקיד הניסיון מודגם ע"י אינדיאנים החיים בהודו, שאוכלים מאכלים חמוצים רבים וחווים את טעם חומצת הלימון (citric acid) וטעם הכינין (quinine) כטעם נעים. רוב האנשים המערביים חווים תחושה הפוכה. נראה שההבדל הזה הוא תוצאה של ניסיון, כי אינדיאנים שגדלו במערב מוצאים את טעם חומצת הלימון והכינין לא נעים. מאחר וחוש הטעם מושפע גם מגנטיקה וגם מניסיון, תשובה 4 היא התשובה הנכונה ושאר המסיחים אינם נכונים.

תשובה 4 היא הנכונה. הפרעות דיסוציאטיביות (הפרעות ניתוק) הן הפרעות בשילוב הזהות, הזיכרון והתודעה. במצבי ניתוק, האדם מוותר על עקביות בהיבטים שונים של העצמי ועל המשכיות הזהות כדי להימנע מהקונפליקטים שלו. דיסטימיה היא הפרעת מצב רוח המתבטאת בדיכאון מתון ומתמשך ואינה מתאפיינת בניתוק דיסוציאטיבי, תשובה 4. לעומת זאת, אמנזיה סלקטיבית, מסיח 1, הפרעת אישיות מרובה, מסיח 2, ובריחה דיסוציאטיבית, מסיח 3, כולן הפרעות דיסוציאטיביות ולכן המסיחים הללו אינם נכונים.

תשובה 2 היא הנכונה. תיאורית ההתניה הקלאסית סוברת כי על מנת שתתרחש למידה, יש להציג את הגירוי המותנה ואת הגירוי הבלתי מותנה בסמיכות זמנים שתגרום לאורגניזם לתפוס אותם כקשורים זה לזה. תיאורית ההתניה האופרנטית סוברת כי על מנת שהתנהגות תשתמר, יש צורך בחיזוק המתקבל בסמיכות לביצוע ההתנהגות, כבסיס ללמידה. מסיח 1 שגוי כיוון שרק בהתניה אופרנטית יש התייחסות לחיזוקים על מנת לבסס למידה, בעוד התניה קלאסית מתבססת על צימוד בין גירויים כתנאי ללמידה. מסיח 3 שגוי כיוון שעל מנת שתתרחש למידה אין צורך שיהיה קשר "טבעי" בין הגורמים. תחת זאת, הקשר יכול להיווצר באופן מלאכותי, כמו בניסוי של פבלוב בו הכלבים למדו לרייר בתגובה למוזיקה ואור. מסיח 4 שגוי מאחר ורק בהתניה הקלאסית יש התייחסות להתניה מושהית, המתרחשת כאשר הגירוי המותנה מופיע לפני הגירוי הבלתי מותנה ונשאר לפחות עד להצגת הגירוי הבלתי מותנה.

תשובה 1 היא הנכונה. התיאוריות ההומניסטיות הן הוליסטיות, נטייתיות ופנומנולוגיות. הן מאופיינות בעיסוק בחוויה האישית השלמה המודעת של הפרט ומדגישות את השאיפה למימוש עצמי (self-actualization), כלומר למיצוי הכישרון והיכולת. תיאורטיקנים הומניסטיים האמינו כי המוטיבציה להתנהגות נובעת מנטייתו של האדם להתפתח ולהשתנות בכיוונים חיוביים לקראת יעד המימוש העצמי. מסיח 2 שגוי מאחר והתיאוריות ההומניסטיות עוסקות בחוויה הסובייקטיבית ולא האובייקטיבית. מסיח 3 שגוי מאחר והתיאוריות ההומניסטיות הן הוליסטיות ומסבירות פעולות נפרדות של בני אדם בעזרת האישיות שלהם בכללותה. לפי תיאוריות אלו, בני אדם לא נתפסים כאוסף של תכונות נפרדות. מסיח 4 שגוי מאחר והתייחסות לפעילות הגומלין אופיינית בעיקר לגישות ההתנהגותיות.

תשובה 3 היא הנכונה. פיאז'ה טען כי ההתפתחות מדורגת ומורכבת משלבים הנבדלים זה מזה איכותית. כל שלב כולל יכולות אותן לא היה הילד מסוגל לבצע בשלב קודם. ההישג המרכזי של השלב הסנסורי-מוטורי הוא תפיסת קביעות אובייקט - הכרה בקיומו של אובייקט גם כשהוא אינו נראה, תשובה 3. אמנם במהלך שלב זה התינוק מתחיל לפתח את מושג העצמי ואת היותו סוכן פעולה בעל השפעה ובמסגרת זאת יוצר רצפי פעולה מכווני פעולה, מסיח 1, וחוקר וריאציות שונות של התנהגות, מסיח 2, אך התנהגויות אלה אינן נחשבות להישג המרכזי של השלב. מסיח 4 מתייחס ליכולת המתפתחת בשלב הקדם אופציונאלי ולכן גם הוא אינו נכון.

תשובה 1 היא הנכונה. אחד ההסברים הביולוגיים הבולטים לסכיזופרניה קשור בהפרעה במערכת הדופמין במוח. לפי תיאוריה זו, בחולי סכיזופרניה קיימת פעילות יתר של מערכת הדופמין הגורמת להיווצרות הסימפטומים החיוביים.

× תשובה 1 היא הנכונה. לפי מודל הטבעות הקונצנטריות שטבע יורי ברונפנברנר (Bronfenbrenner), בחייו של הילד קיימים 4 מעגלים המשפיעים זה על זה. ה-exosystem הוא המעגל השלישי, ההקשר החברתי-כלכלי המשפיע על ההתפתחות, תשובה 1. מסיח 2 מתאר את ההקשר התרבותי (macrosystem) ולכן אינו נכון. מסיח 3 מתאר את המעגל השני, הסביבה הקרובה (microsystem) ולכן גם הוא אינו נכון. מסיח 4 מתייחס לחלק מהמאפיינים של הmacrosystem ואינו רלוונטי לשאלה.