מנהיגות בארגונים - בן גוריון

תאוריות ניאו כריזמטיות ותאוריות העצמה- מאמצע שנות ה-80 ועד תחילת שנות ה-2000 תאוריות אלו מתארות את המניעים ואת ההתנהגויות של המנהיגות הכריזמטית ואת התהליכים הפסיכולוגיים המביאים להשפעה של ההתנהגות הכריזמטית על המונהגים. החל מאמצע העשור הראשון של שנות ה-2000 ניתן מקום לתפיסת מונהגים והשפעת מונהגים בתהליך. כריזמה- עושה שינוי רגשי, "מתנת אלוהות". וובר- השפעת המנהיג נשענת על תפיסת המונהגים שהמנהיג הוא בעל יכולות יוצאות דופן ולא על הסמכות הפורמאלית (בירוקרטיה) או על מסורת. הנחת יסוד- מנהיג ייתפס ככריזמטי על ידי מונהגיו אם יתנהג כך. תכונות מסוימות יכולות לסייע להופעת מנהיגות כריזמטית (כדוגמת אינטליגנציה, פתיחות, מוחצנות, מצפוניות, נעימות ויציבות רגשית, Banks et al., 2017), אך אינן הכרח להתנהגויות אלו.

קונגר וקונגו 1987- מנהיגים כריזמטיים ישפיעו על מונהגים- 1. להשלים משימות קולקטיביות שבתחילה עלולות להיראות בעיני המונהגים כבלתי אפשריות. 2. להפוך להיות מחויבים מאוד למשימה של המנהיג על ידי הזדהות אישית חזקה. הזדהות האישית עם המנהיג נבנית על ידי תהליכים כדוגמת- 1. אידיאליזציה של התנהגויות המנהיג וראייתו כמודל לחיקוי. 2. רצון חזק לאישור של המנהיג שהופך עם הזמן למדד להערכה העצמית של המונהג. 3. הפנמה ע"י המונהג של ערכי ואמונות המנהיג.

"מנהיגים כריזמטיים משנים את הבולטות של היררכיית הערכים והזהויות בתוך תפיסת העצמי של המונהג. הם מעלים את ההסתברות שערכים וזהויות אלו יבואו לכלל פעולה". כלומר, מנהיגים כריזמטיים (עקב ההשפעה החזקה שיש להם על המונהגים) יכולים ליצור/ לשנות את האופן שבו המונהגים תופסים מה חשוב עבורם ומה בתוך תפיסת העצמי שלהם. דרך התנהגויות כריזמטיות (כדוגמת מודל לחיקוי והגדרת מסגרות) המנהיג יכול להשפיע על תפיסת העצמי של המונהג- 1. זהות בין אישית דיאדית- ע"י אקטיבציה של ההזדהות האישית של המונהג עם המנהיג. ליצור קשר אישי חזק מאוד בין המונהג למנהיג. ו/ או 2. זהות קולקטיבית- ע"י אקטיבציה של הזהות החברתית- קולקטיביסטית של המונהג. לחזק את הזהות הקולקטיבית אצל הקבוצה שהמנהיג מוביל אותם. דגש על כך שהמונהג הוא חלק מהותי וחשוב ומרכיב להצלחת צוות העבודה שלו ולהצלחת הארגון כולו. המונהג ישים דגש ויראה את עצמו כחבר משמעותי הצוות העבודה שהוא עובד/ בארגון בו הוא נמצא.

מודל הטווח המלא סובב סביב שני סוגים של התנהגויות- Burns: 1) מנהיגות מתגמלת (Transactional)- בנויה על יחסי תמורה בין מנהיג למונהג, שניהם פועלים על פי הדרישות המקובלות בתרבות (תן וקח). מדובר בתפיסה חוזית- תעשה את המשימה ותתוגמל. קיימת מוטיבציה חיצונית לפעולה. 2) מנהיגות מעצבת (Transformational)- זוהי מנהיגות מחוללת רגשות. היא יוצרת שינוי בציפיות ובשאיפות המונהגים, ומביאה אותם לעשות מעל ומעבר לציפיות ההתחלתיות שלהם. ההבדל ביניהם הוא הבדל איכותי. לא יכולים להתקיים בו זמנית כי הם עובדים על אלמנטים שונים.

באס (1985) מושפע מהעקרונות התיאורטיים הרלוונטיים למנהיגות רחוקה ומתרגם זאת באופן פרקטי לרמת המנהיגות הקרובה ולמנהיגות "יום-יום" בארגונים. מודל הטווח המלא של Bass& Avolio. החוקרים הסבירו אילו התנהגויות יש עבור כל צורת התנהגות. בציר אחד יש התנהגות אפקטיבית (יעיל ומשיג מטרה) ולא אפקטיבית. הציר השני עובר מאקטיבי לפאסיבי מהבחינה של כמה מאמץ המנהיג משקיע בעבודת המנהיגות. חילקו את המודל ל3 סוגים- 1) חוסר מנהיגות- פסיבי ולא אפקטיבי. קונטרה למנהיגות, אין מנהיגות משמעותית. כולל את ממד ״שב והנח״. 2) מנהיגות מתגמלת- כולל ניהול עפ״י חריגים פסיבי, ניהול עפ״י חריגים אקטיבי ותגמול בונה. ככל שמתקדמים כל האפקטיביות והאקטיביות גוברת. 3) סגנונות המנהיגות המעצבת- איתגור אינטלקטואלי, התייחסות אינדיבידואלית, מודל לחיקוי, הנעה השראתית. מנהיג ייתפס כמעצב עם רוב תדירויות המנהיגות שלו יהיו מעצבות.

חוסר מנהיגות- פסיבי ולא אפקטיבי. קונטרה למנהיגות, אין מנהיגות משמעותית. כולל את ממד ״שב והנח״

מנהיגות מתגמלת- כולל ניהול עפ״י חריגים פסיבי, ניהול עפ״י חריגים אקטיבי ותגמול בונה. ככל שמתקדמים כל האפקטיביות והאקטיביות גוברת.

מנהיגות מתגמלת- כולל ניהול עפ״י חריגים פסיבי, ניהול עפ״י חריגים אקטיבי ותגמול בונה. ככל שמתקדמים כל האפקטיביות והאקטיביות גוברת.

סגנונות המנהיגות המעצבת- איתגור אינטלקטואלי, התייחסות אינדיבידואלית, מודל לחיקוי, הנעה השראתית. מנהיג ייתפס כמעצב עם רוב תדירויות המנהיגות שלו יהיו מעצבות.

סגנונות המנהיגות המעצבת- איתגור אינטלקטואלי, התייחסות אינדיבידואלית, מודל לחיקוי, הנעה השראתית. מנהיג ייתפס כמעצב עם רוב תדירויות המנהיגות שלו יהיו מעצבות.