התפתחותית-454

תשובה 4 היא נכונה - כל התשובות נכונות. מאחר וגיל ההתבגרות מוגדר כשלב בו מושגי העצמי נהיים ייחודים יותר. בניגוד לילדים קטנים המתמקדים במה שמשותף להם ולחבריהם, מתבגרים יתארו עצמם באמצעות מה שמבדיל אותם מאחרים, מסיח 1. המתבגרים תופסים עצמם כבעלי יכולת הסתכלות פנימית, כמסוגלים לחשוב על העצמי ולהעריכו, ולכן מאמינים שהם יכולים לבצע בחירות עצמאיות בנוגע ערכיהם והתנהגותם, מסיח 2. הם חושבים על העצמי יותר ויותר כעל מערכת לכידה הבנויה מחלקים שונים השלובים אלה באלה. עקב כך העצמי נהיה מקושר ואחיד יותר. בנוסף לכך אחת המאפיינים של הגיל הינו דימוי עצמי מנופח המספק הגנה מפני הרגשת פגיעות, מסיח 3.

תשובה 2 היא הנכונה. הוריו של דוד אשר אינם נותנים לו לקבל החלטות עצמאיות מתאפיינים בסגנון הורות סמכותני, המיוחס להורים אשר הינם משליטי משמעת, כוחניים, המייחדים תשומת לב מעטה מאוד לאוטונומיה של הילד. מסיח 1 אינו נכון מאחר והורות סמכותית מאפיינת הורות בה הילד במרכז, הצבת דרישות תוך ריבוי בתקשורת דו כיוונית, ההורים קשובים לילד ומקנים חשיבות לתחושותיו ולצרכיו. מסיח 3 שגוי גם כן, מאחר והורות ותרנית הינה ההפך מהמתואר בשאלה, אלה הורים נענים אך אינם מסייעים לילדים ללמוד את מבנה החוקים החברתיים. מסיח 4 שגוי מאחר והורות מזניחה מאפיינת הורים מזניחים, מתעלמים, אדישים, לא מעורבים ומהשאלה עולה כי הוריו של דוד מעורבים מאוד בחינוכו.

תשובה 1 היא הנכונה. ניסויה של מרי אינסוורת' פותחו ככלי הנועד לבחון את טיב ההתקשרות. את מושג ההתקשרות טבע התיאורטיקן בולבי. מושג ההתקשרות מבטא את הקשר הרגשי המתמשך בין התינוק למטפל. במחצית השנייה של שנת החיים הראשונה, שני ציוני דרך מעידים על היווצרותה של התקשרות: מצוקת הפרידה (separation distress)- התינוק בוכה כאשר המטפל עוזב אותו לזמן מה ותגובות קידום פנים (greeting reactions)- התינוק מביע שמחה עם הופעת המטפל. בניסויה של איינסוורת' אדם זר נכנס לחדר בו נמצאים אם ותינוק, והאם עוזבת את החדר. לאחר מכן האם חוזרת, ואז שוב יוצאת מהחדר ביחד עם הזר. בהמשך הזר שב אל החדר, ולאחר זמן קצר גם האם חוזרת. הניסוי מאפשר לאפיין את סוג ההתקשרות של התינוק. בדומה לכך, שלב האמון של אריקסון מתרחש בין 0‎‎-18 חודשים, והוא מסמל את תחושת בטחון בסיסית שהתינוק רכש לדמות המטפלת. כישלון בשלב זה עשוי ליצור תחושת חוסר ביטחון וחרדה ביחסים עם הדמות המטפלת, תשובה 1. מסיח 2 אינו נכון מאחר והשלב הקדם-אופרציונלי עוסק ביכולת ליצור ייצוגים מנטאליים של עצמים שאינם נוכחים. סביב גיל שנתיים, מתחילה להתפתח החשיבה הסימבולית, תוך כדי רכישת שפה ופיתוח הבעה בלתי מילולית כדי להשיג מטרות ולייצג מושגים מופשטים, התיאוריה של פיאז'ה איננה עוסקת ביחסים בין התינוק לדמות המטפלת. מסיח 3 אינו נכון גם הוא מאחר והשלב האנאלי של פרויד עוסק בתחושת השליטה כאבן דרך התפתחותית ולא בטיב הקשר עם הדמות המטפלת. מסיח 4 אינו נכון מאחר ותומאס וצ'ס (Chesst) הגדירו תשעה מדדים להבחנה בין טמפרמנט של ילדים שונים, כאשר התקרבות ונסיגה היווה מדד עבור סוג התגובה הראשונית של הילד במצב החדש והוא אינו שלב בתיאוריה התפתחותית.

תשובה 3 היא הנכונה. לפי תיאוריית השלבים של אריקסון, שלב היוזמה לעומת אשמה מתרחש בגילאים 5‎‎-3 שנים., גילאים אלו מהווים את השלב הפאלי בתיאוריה של פרויד. אריקסון לא חלק על דעתו של פרויד בנוגע למרכזיותה של שאלת הזהות המינית בשלב זה, אך הוסיף לכך מטרות חשובות לא פחות, כגון התפתחות השליטה על התנועה והעשרת היכולת הלשונית. המשימה הפסיכולוגית העיקרית בתקופה זו הנה השגת יוזמה (initiative): הילד נהיה פעיל ואקטיבי, לוקח אחריות על דברים כמו אינטראקציות עם ילדים אחרים וזוכה באישור הסביבה. במקביל, הילד מבין שהוא מתחרה על תשומת ליבה של אמו מול אביו. הבנה הזו מעלה עוינות כלפי האב ועשויה להוביל לרגשות של אשמה (guilt). הפתרון המוצלח, כמו במודל האדיפאלי הקלאסי, נעוץ בהזדהות עם האב והפנמה של האיסורים והסטנדרטים שהוא מציב. במקרה כזה הילד בונה זהות מינית חיובית, ומשיג את המעלה של תחושת מטרה - היכולת להציב מטרות ולהתקדם לקראת הגשמתן ללא רגשות אשם או חשש מעונש. מסיח 1 אינו נכון מאחר והשלב האנאלי מקביל לשלב אוטונומיה לעומת ספק עצמי אצל אריקסון וכולל את תפיסת העצמי כסוכן המסוגל לשלוט בגוף ולהפעיל את הסביבה. מסיח 2 שגוי מאחר והשלב האוראלי מקביל לשלב האמון אצל אריקסון שמטרתו השגת תחושת בטחון בסיסית. מסיח 4 שגוי מאחר והבגרות המוקדמות הינו שלב המופיע רק בתיאוריה של אריקסון שעוסק באינטימיות לעומת בדידות.

תשובה 3 היא הנכונה. התקשרות (attachment) היא הקשר הרגשי המתמשך בין התינוק למטפל. לפי התיאוריות הפסיכואנליטיות, ההתקשרות מבוססת על האם כמספקת צרכים ועל כן נוצרת חווית ההתקשרות אצל התינוק, מסיח 1. לעומת זאת, בולבי ואריקסון האמינו כי ההתקשרות איננה פונקציה של סיפוק צרכים בלבד אלא של היותה של הדמות המטפלת נענית וזמינה לתינוק, יחד עם העיסוק שלה בתינוק ובקשר איתו. כלומר, ההתקשרות מבוססת על יחסי הגומלין בין הדמות המטפלת לתינוק, מסיח 2. בולבי סבר כי היכולת להתקשרות הינה טבועה בבני האדם ומולדת, מסיח 4. המשפט השגוי הוא המשפט הכתוב במסיח 3 (ולכן הוא התשובה הנכונה), מכיוון שאומנם התיאוריות הפסיכואנליטיות משערות כי מקור התקשרות לאם הוא בשל ההזנה וסיפוק צרכים, אך בולבי ואריקסון הדגישו דווקא את פעולת הגומלין בין המטפל לילד.

תשובה 4 היא הנכונה. התיאוריה הפסיכו-סקסואלית של פרויד מציעה כי חוויות הילדות המוקדמות מעצבות את האישיות הבוגרת. עם היוולדו, קיימת בילד כמות מסוימת של ליבידו (אנרגיה מינית) אשר מתפתחת דרך שלבים פסיכו-סקסואליים. התאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון היא תאוריה המתארת את מהלך החיים מינקות עד שיבה, כסדרה בת 8 שלבים, שבכל אחד מהם ניצב האדם בפני קונפליקט בין צרכיו האישיים לבין דרישות החברה. התאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון היא למעשה פיתוח והרחבה של תאוריית ההתפתחות בשלבים פסיכו־סקסואליים של פרויד (לכן מסיח 2 נכון). בדומה לתאוריה של פרויד, גם התאוריה של אריקסון מבוססת על שלבים מובחנים ושונים איכותית זה מזה (לכן מסיח 1 נכון), אשר ביניהם סדר מסוים. בשתי התאוריות מודגשת חשיבות שלבי החיים המוקדמים (לכן מסיח 3 נכון). אולם, להבדיל מהתאוריה של פרויד, בתאוריה של אריקסון ההתמקדות אינה בסיפוק דחפים יצריים, אלא ביישוב קונפליקטים בין צרכים ביולוגיים פנימיים, לבין דרישות וכוחות חברתיים. כמו כן, בעוד שפרויד התמקד כמעט אך ורק בשנים הראשונות להתפתחות, התאוריה של אריקסון מקיפה את משך כל חיי האדם. לפיכך, הכתוב במסיח 4 הוא משפט שגוי ולכן הוא התשובה הנכונה.

תשובה 2 היא הנכונה. התאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון היא תאוריה המתארת את מהלך החיים מינקות עד שיבה, כסדרה בת 8 שלבים, שבכל אחד מהם ניצב האדם בפני קונפליקט בין צרכיו האישיים לבין דרישות החברה. בכל שלב מביא הקונפליקט למשבר,שניתן לפתור באופן מוצלח או כושל. השלב של גיל ההתבגרות מאופיין בחיפוש של המתבגר אחר זהותו. כישלון בשלב זה יוביל לתחושה של עצמי מרוסק, תחושת עצמי לא יציבה ולא ברורה ולכן תשובה 2 היא הנכונה. מסיח 1 אינו נכון מאחר וכישלון בשלב החביון מוביל לחוסר ביטחון עצמי, תחושת כישלון, הקשורה לאתגר של כשירות מול נחיתות שהילד חווה. מסיח 3 שגוי מאחר ובשלב זה עוסק האדם באחרית ימיו, וכישלון בשלב זה יוביל לתחושת חוסר טעם ואכזבה מההישגים בחיים. מסיח 4 אינו נכון מאחר ושלב זה עוסק באוטונומיה מול ספק וכישלון בו יוביל לתחושה של חוסר יכולת לשלוט במתרחש.

תשובה 4 היא הנכונה. לפי נועם חומסקי, לכל השפות ישנן תכונות מבניות משותפות - כנראה מפני שהשפות והשכל האנושי התפתחו יחדיו, השפה התעצבה בעקבות כשרים מוחיים מולדים, מסיח 1. לכן, הכתוב במסיח 4 שגוי ולכן הוא התשובה הנכונה. מאחר ולפי התיאוריה לחיזוק ולחיקוי אין משמעות ברכישת שפה, להיפך, רכישת השפה היא מולדת. מסיח 2 הוא משפט נכון מאחר ובמחקרי ההמשך עלה כי התפתחות השפה נתונה להשפעת תקופה קריטית. כך גם במחקרים שנערכו על למידת שפה שנייה: נמצא למשל כי סינים שהתחילו ללמוד אנגלית לפני גיל 7 הראו ביצועי שפת אם שונה מהיכולת הדקדוקית של אלו שלמדו אנגלית רק לאחר גיל 7. מסיח 3 הוא משפט נכון גם הוא ביחס לתיאוריה, מאחר והתיאוריה עוסקת ברכישת כללי הדקדוק ובנטייה המוקדמת של בני האדם ללמוד אותה ואיננה מתעסקת בשפה מן ההיבט החברתי- תקשורתי שלה.

תשובה 2 היא הנכונה. בשלב המילה האחת המילה יכולה להיות תווית לכינוי אובייקט, אדם, או פעולה, כאשר עבור התינוק היא יכולה להביע רעיון מופשט יותר. למשל כשילד אומר את שם האם, יכול להיות שהוא מנסה להביע משהו שקשור באם דרך אמירת שמה, ולאו דווקא לפנות אליה. מסיח 1 אינו נכון מאחר והמשחק הקולי זהו השלב בו נראה כי התינוק רק מתנסה בטווח היכולות הקוליות שלו, ומפיק צלילים שונים- על כן לא ניתן להגיד כי בשלב זה ישנה יכולת השמת משמעות לצלילים אותם הוא משמיע. מסיח 3 שגוי מאחר ומשמעותו של דיבור טלגרפי היא צירוף של שתי מילים יחד, כאשר המשפטים יורכבו לרוב משמות עצם, פעלים ושמות תואר, ולא יכללו מילות יחס או מילות חיבור. החשיבות בשלב זה נעוצה ביכולת לחבר מילים יחדיו ולא במשמעות הניתנת לכל מילה (מאחר ויכולת זו הושגה עוד קודם לכן, בשלב המילה האחת). מסיח 4 אינו נכון מאחר ותהליך המיפוי המהיר עוסק בתהליך שבו ילד קטן משתמש ברמזים מההקשר של המילה כדי לנחש ניחוש בדבר המשמעות שלה ולא ביכולת שלו לשייך לה משמעות בעצמו.

תשובה 1 היא הנכונה. בשלב המלמול הקנוני הגיות התינוק נשמעות יותר כמו דיבור, מאחר והוא מתחיל להפיק רצפים של הברות ולא רק הברות בודדות. לרוב הברה אחת חוזרת ונשנית, ועם הזמן מתפתח שילוב הברות נוספות. בשלב זה תינוקות עדיין אינם מחקים את הפונמות המיוחדות לשפת האם שלהם והם ישמיעו גם פונמות של שפות אחרות, תשובה 1. מסיח 2 אינו נכון מאחר ובשלב הסמנטי מופיעות כבר המילים הראשונות של התינוק בשפת אמו, אשר לרוב מתייחסות לבני אדם מוכרים וחפצים. זאת, ביחס לבועז אשר אינו מבטא מילים שלמות ועדיין יכול להשמוע בפונמות של שפות זרות. מסיח 3 אינו נכון מאחר ופרגמטיקה עוסקת בכשירות התקשורתית של השפה, כלומר ביכולת לקיים שיחות ולהשתמש בשפה בדרך ההולמת את החברה, ולא במילים עצמן ולכן אינה רלוונטית למקרה זה. בשלב עגת התינוקות מופיעות המילים הטרומיות (protowords) ומתחיל להתעצב דיבור המזכיר דיבור של מבוגרים, אשר נשמע כמו דיבור בשיחה. יכולות אלה מתקדמות מהיכולות אשר מציג בועז ולכן גם מסיח 4 אינו נכון.