פתולוגיה מחלות אנדוקריניות

א. גרורות לקשרי לימפה הן שכיחות - נכון. קרצינומות של בלוטת האדרנל הן גידולים ממאירים שעלולים לשלוח גרורות לקשרי לימפה ואיברים אחרים. ב. בדומה לגידולים ממאירים אחרים, הן אינן פונקפוקציונלויות - לא נכון. בניגוד לרוב הגידולים הממאירים, קרצינומות של בלוטת האדרנל יכולות להיות פונקציונליות ולהפריש הורמונים כמו קורטיזול, אלדוסטרון או הורמוני מין. זה יכול לגרום לתסמינים הורמונליים שמובילים לגילוי הגידול. ג. בדומה לגידולים ממאירות אחרים, שכיחותם עולה עם הגיל -לא נכון. קרצינומות של בלוטת האדרנל יכולות להופיע גם בילדים, וזה לא תואם את דפוס השכיחות של רוב סוגי הסרטן האחרים, אשר שכיחותם עולה בעיקר עם הגיל. ד. ניתן לאבחן בקלות בביופסת מחט - לא נכון. ביופסיית מחט של בלוטת האדרנל אינה תמיד שיטת האבחון המועדפת. יש סיכון להתפשטות תאים סרטניים במהלך הפרוצדורה, והיא לא תמיד מצליחה להבחין בין גידול שפיר לממאיר. לעיתים קרובות נעשה שימוש בשיטות הדמיה והערכות הורמונליות.

קרצינומה פפילרית של בלוטת התריס (Papillary Thyroid Carcinoma) היא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן בלוטת התריס. מדובר בגידול ממאיר שמתפתח מתאי הפוליקולר של בלוטת התריס והוא בעל מאפיינים היסטולוגיים וסימנים קליניים מסוימים. א. אזורים של מבנים פפילריים בגידול - לא נכון. מבנים פפילארים אינם חיוניים לאבחנה של קרצינומה פפילרית של התירואיד. למרות שהם שכיחים, ישנם וריאנטים של קרצינומה פפילרית שאינם מציגים מבנה פפילרי בולט. ב. גרעינים אטיפיים עם קרוסט - נכון. גרעינים אטיפיים עם קרוסט (grooved nuclei) הם אחד מהמאפיינים ההיסטולוגיים של קרצינומה פפילרית של בלוטת התריס. גרעינים של תאים סרטניים בקרצינומה פפילרית נראים שונים מגרעינים של תאים רגילים. הם מכונים "אטיפיים" משום שהם נראים לא תקינים ולא מאורגנים במבנה הרגיל של התאים. גרעינים עם קרוסט הם גרעינים שמראים חריצים אורכיים או קווים על פניהם. החריצים נראים כמו קמטים או שקעים על פני השטח של הגרעין. ג. גרעינים עם intranuclear inclusions - נכון. גרעינים עם אינקולוזיות אינטרה-נודולריות (intracellular inclusions) הם מאפיין חשוב נוסף שמסייע באבחנה של קרצינומה פפילרית של בלוטת התריס. אינקלוזיות אינטרה-נודולריות הן חלקי ציטופלזמה שנכנסו לתוך הגרעין של התא. ניתן לראות אותן במיקרוסקופ כתכלילים או "גופיפים" בתוך הגרעין. ד. גרעין עם כרומטין דחוס, דחוק עם ממברנת הגרעין - נכון. הכללות תוך-גרעיניות (intranuclear inclusions) הן מאפיין חשוב ואופייני של קרצינומה פפילרית של התירואיד.

א. כשיש גרורות - נכון. נוכחות גרורות היא אחד הסימנים הברורים ביותר לקרצינומה. אם ניתן לזהות גרורות ברקמות מרוחקות, זה מצביע על כך שהגידול הוא ממאיר. ב. צביעה ב ki-67 - לא נכון. Ki-67 הוא סמן פרוליפרטיבי (מדד לשיעור התאים המתחלקים), ולעיתים משתמשים בו כדי להעריך את דרגת הפרוליפרציה של תאים בגידולים. רמה גבוהה של Ki-67 עשויה להצביע על גידול ממאיר, אך זה אינו קריטריון אבחוני בלעדי לקרצינומה של הפאראתירואיד. ג. רמת סידן גבוהה - לא נכון. רמת סידן גבוהה יכולה להיות סימן להיפרפאראתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטת הפאראתירואיד), אך אינה מספיקה כדי לאבחן קרצינומה של הפאראתירואיד. רמות סידן גבוהות יכולות להופיע גם במצבים שפירים. ד. אטיפיה גרעינית משמעותית - לא נכון. אטיפיה גרעינית משמעותית יכולה להיות סימן לממאירות, אך אינה מספיקה לבדה לאבחנה ודאית של קרצינומה של הפאראתירואיד.

א. נגע בודד בכבד עם צלקת מרכזית ובתוכה כלי דם - נכון. FNH מתאפיין כנגע בודד (או לעיתים נדיר ביותר, מספר נגעים) בכבד עם צלקת מרכזית, שבתוכה ישנם כלי דם. הצלקת המרכזית היא סימן ייחודי ל-FNH וכוללת כלי דם עבים עם סידור קרינתי. ב. הנגע מערב את כל הכבד בצורה דיפוזית - לא נכון. FNH הוא נגע ממוקד ואינו מערב את כל הכבד בצורה דיפוזית. מדובר בנגע בודד או כמה נגעים ממוקדים. ג. מראה המיקרוסקופי של הכבד הוא של מיקרונודולר צירוזיס - לא נכון. המראה המיקרוסקופי של FNH כולל צלקת מרכזית עם מבנה רדיואלי של כלי דם, ותאי כבד מסודרים בצורה נורמלית יחסית סביב הצלקת. זה לא מתאים למיקרונודולר צירוזיס, שבו יש פיברוזיס נרחב ונודולות קטנות רבות. מיקרונודולר צירוזיס (Micronodular cirrhosis) הוא סוג של שחמת כבד שבה הנודולים (אזורי רקמה מוקפים ברקמת צלקת) הם קטנים יחסית, בדרך כלל פחות מ-3 מ"מ בקוטר. בנוסף זהו ממצא פתולוגי המעיד על שלב מתקדם של מחלת כבד. ד. הצביעה לרטיקולין מדגימה את מיעוט הפיברוזיס בתהליך - נכון. FNH מתאפיין במיעוט של פיברוזיס מחוץ לצלקת המרכזית. צביעה לרטיקולין (reticulin stain- שיטת צביעה המשמשת להדגשת סיבי רטיקולין(סיבי קולגן דקים) ברקמות) יכולה להראות שמבנה הרשת של הסיבים נשמר יחסית, ולא ניכרת פיברוזיס נרחבת כפי שנראה במחלות כבד אחרות כמו צירוזיס. FNH הוא נגע שפיר בכבד שמתאפיין כגוש בודד, לא ממאיר, המורכב מרקמת כבד נורמלית יחסית. לרוב הוא מתגלה באנשים צעירים ובריאים, בעיקר נשים, ולעיתים קרובות מתגלה במקרה במהלך בדיקות דימות.

א. אבחנה מבדלת עיקרית היא chronic pancreatitis נכון - דלקת כרונית של הלבלב (chronic pancreatitis) היא אכן אבחנה מבדלת חשובה לגידולי לבלב, במיוחד לאדנוקרצינומה של הלבלב. זה נובע מהדמיון בתסמינים ובמראה ההדמייתי בין שתי המחלות. ב. מתפתחת דה-נובו ללא גידול מקדים. לא נכון - גידולי לבלב, במיוחד אדנוקרצינומה של הלבלב, אינם מתפתחים דה-נובו. הם מתפתחים מנגעים טרום-סרטניים הנקראים PanIN (Pancreatic Intraepithelial Neoplasia). זהו תהליך הדרגתי ולא התפתחות פתאומית. ג. שינויים גנטיים שכיחים הם של PTEN ו- APC(VHL, KRAS, RNF43) לא נכון - השינויים הגנטיים השכיחים ביותר בגידולי לבלב (במיוחד באדנוקרצינומה) כוללים מוטציות ב-KRAS (ב-90% מהמקרים), TP53, CDKN2A, ו-SMAD4. PTEN ו-APC אינם מהשינויים הגנטיים העיקריים בגידולי לבלב. ד. גידול אגרסיבי מאוד עם מעורבות לימפוווסקולרית לא נכון במלואו - למרות שגידולי לבלב (במיוחד אדנוקרצינומה של הלבלב) אכן נוטים להיות אגרסיביים ויכולים להראות מעורבות לימפווסקולרית, לא כל גידולי הלבלב הם אגרסיביים מאוד. ישנם גם גידולים שפירים או פחות אגרסיביים של הלבלב, כמו גידולים נוירואנדוקריניים מסוימים. לסיכום, האבחנה המבדלת העיקרית לגידולי לבלב, במיוחד אדנוקרצינומה, היא דלקת כרונית של הלבלב (chronic pancreatitis), בשל הדמיון בתסמינים ובממצאים ההדמייתיים.

א. מתאפיינים בכך שהם שפירים, שקוטרם קטן מ 1 ס"מ ומפרישים הורמונים - רוב האדנומות של ההיפופיזה הן שפירות, ורוב האדנומות המיקרוסקופיות (microadenomas) הן קטנות מ-1 ס"מ ומפרישות הורמונים. אך ישנן גם אדנומות שלא מפרישות הורמונים (non-functioning adenomas) או שגודלן עולה על 1 ס"מ (macroadenomas). ב. דומים לתאים תקינים אבל מונומורפיים ורשת סיבי הרטיקולום מדולדלת - נכון. אדנומות של ההיפופיזה מורכבות מתאים מונומורפיים (תאים בעלי צורה דומה), ודילול ברשת סיבי הרטיקולום הוא מאפיין נפוץ באדנומות אלו. ג. לוחצים על העצב האופטי - נכון. אדנומות גדולות (macroadenomas) יכולות ללחוץ על העצב האופטי ולגרום לבעיות ראייה, במיוחד כאשר הן גדלות מעבר לסלה טורסיקה (sella turcica). ד. שכיח למצוא בהם מוטציה ב GNAS - נכון. מוטציות בגן (Guanine Nucleotide binding protein, Alpha Stimulating activity polypeptide)GNAS, המקודד לחלבון Gs α, שכיחות בחלק מהאדנומות של ההיפופיזה, במיוחד באלו שמפרישות הורמון גדילה (somatotroph adenomas).

. לחולי האשימוטו יש סיכון מוגדל לפתח extranodal marginal zone B-cell lymphomas. נכון - חולי האשימוטו אכן בסיכון מוגבר לפתח לימפומה מסוג extranodal marginal zone B-cell בבלוטת התריס. ב. האשימוטו היא מחלה אוטואימונית שנגרמת רק ע"י נוגדנים טירוגלובלין (גם ע"י thyroid peroxidase). לא נכון - מחלת האשימוטו אכן מחלה אוטואימונית, אך היא נגרמת לא רק על ידי נוגדנים נגד טירוגלובולין, אלא גם על ידי נוגדנים נגד thyroid peroxidase (או TPO). ג. בגרייבס רואים ריבוי לימפוציטים ויצירת זקיקים לימפטיים תאי האפיתל הפולקולריים חד שכבתיים שטוחים. לא נכון - במחלת גרייבס, תאי האפיתל הפוליקולריים הם גבוהים וקולומנריים, לא שטוחים. אכן יש ריבוי לימפוציטים ויצירת זקיקים לימפטיים. ד. בזפק על רקע נודול היפרפלזימיה יש אפיתל פפילארי וקולואיד עם וקואולות פריפריות. לא נכון במלואו - בזפק על רקע היפרפלזיה נודולרית, האפיתל יכול להיות מסוגים שונים, לא בהכרח פפילרי. הקולואיד יכול להראות וקואולות, אך לא תמיד בצורה פריפרית.

נגע פוליקולרי מוקף קפסולה - זהו מבנה בבלוטת התריס המורכב מפוליקולים (יחידות בסיסיות של בלוטת התריס) המוקפים על ידי קפסולה סיבית א. התהליך עוזר לאבחנה קרצינומה פוליקולרית של התירואיד- נכון. חדירה של תאים פוליקולריים(תאים אפיתליאליים המרכיבים את היחידה הבסיסית של בלוטת התריס, הנקראת פוליקול) דרך הקפסולה אל תוך רקמת התירואיד הסמוכה היא מאפיין חשוב באבחנה של קרצינומה פוליקולרית. זהו אחד הקריטריונים העיקריים להבדלה בין אדנומה פוליקולרית (שפירה) לקרצינומה פוליקולרית (ממאירה). ב. התהליך אופייני לכל גידולי התירואיד. לא נכון - חדירה קפסולרית אינה אופיינית לכל גידולי התירואיד. היא מאפיינת בעיקר קרצינומה פוליקולרית ואינה נפוצה בסוגים אחרים של גידולי תירואיד. ג. התהליך נראה ב 90% ממקרי קרצינומה פפילארית. לא נכון - חדירה קפסולרית אינה מאפיין טיפוסי או נפוץ של קרצינומה פפילרית. קרצינומה פפילרית מאובחנת בעיקר על סמך מאפיינים גרעיניים ייחודיים. ד. עוזר באבחנת קרצינומה מודולרית. לא נכון - קרצינומה מדולרית מקורה בתאי C (פאראפוליקולריים) ולא בתאים פוליקולריים. חדירה של תאים פוליקולריים אינה רלוונטית לאבחנה של קרצינומה מדולרית.

א. במחלת Graves רואים בהיסטולוגיה ריבוי לימפוציטים ויצירת זקיקים לימפטיים והאפיתל הפוליקולרי הוא חד שכבתי שטוח עם ציטופלזמה אאוזינופילית. לא נכון - במחלת Graves, האפיתל הפוליקולרי הוא גבוה וקולומנרי, לא שטוח. יש ריבוי תאי אפיתל ויצירת פפילות, אך לא בהכרח ריבוי משמעותי של לימפוציטים או זקיקים לימפטיים. ב. מחלת Hashimoto thyroiditis הינה מחלה אוטואימונית הנגרמת רק ע"י נוגדנים כנגד Thyroglobulin.לא נכון - מחלת Hashimoto היא אכן מחלה אוטואימונית, אך היא נגרמת לא רק על ידי נוגדנים נגד טירוגלובולין, אלא גם על ידי נוגדנים נגד thyroid peroxidase (TPO) ולעיתים גם נגד קולטן ה-TSH. ג. כאשר יש זפק (גוייטר) על רקע Nodular hyperplasia רואים בהיסטולוגיה פוליקולים עם אפיתל פפילרי וקולואיד עם וקואולות פריפריות (scalloped margins). לא נכון במלואו - בזפק על רקע היפרפלזיה נודולרית, האפיתל יכול להיות מסוגים שונים, לא בהכרח פפילרי. הקולואיד יכול להראות וקואולות, אך לא תמיד בצורה פריפרית מובהקת. ד. לחולי Hashimoto thyroiditis סיכון מוגבר לפתח Extranodal marginal zone lymphoma נכון - חולי Hashimoto thyroiditis אכן בסיכון מוגבר לפתח extranodal marginal zone B-cell lymphoma בבלוטת התריס.

א. גידולי Pancreatic Infiltrating duct adenocarcinoma מתפתח de novo ועד כה לא זוהו Precursor lesions שלו. לא נכון - Pancreatic Infiltrating duct adenocarcinoma לא מתפתח de novo. יש לו precursor lesions ידועות, כגון Pancreatic Intraepithelial Neoplasia (PanIN. ב. הגידול Pancreatic carcinoma הוא גידול אגרסיבי מאוד עם מעורבות Lymphovascular שכיחה אך כמעט ללא Perineural invasion. לא נכון - אמנם Pancreatic carcinoma הוא גידול אגרסיבי עם מעורבות lymphovascular שכיחה, אך הוא גם ידוע במעורבות perineural (עצבית) משמעותית, שהיא אחד המאפיינים החשובים שלו. ג. האבחנה המבדלת קלינית והיסטולוגית העיקרית של Pancreatic infiltrating duct adenocarcinoma היא Chronic pancreatitis. נכון - Chronic pancreatitis אכן מהווה אבחנה מבדלת חשובה הן קלינית והן היסטולוגית ל-Pancreatic infiltrating duct adenocarcinoma. זה נובע מהדמיון בתסמינים ובמראה ההיסטולוגי בין שתי המחלות. Chronic pancreatitis דלקת כרונית של הלבלב מחלה דלקתית מתמשכת של הלבלב המאופיינת בהרס הדרגתי של רקמת הלבלב והחלפתה ברקמת צלקת. ד. השינויים הגנטיים השכיחים ביותר ב-Pancreatic carcinoma הם בגנים PTEN, APC. לא נכון - השינויים הגנטיים השכיחים ביותר כוללים מוטציות ב-KRAS (ב-90% מהמקרים), TP53, CDKN2A, ו-SMAD4.